מדוע מאגר לשכת עורכי הדין פרוץ לכל

מאת: מיכאל האפרתי

ספר עורכי הדין

אתר לשכת עורכי הדין כולל את “ספר עורכי הדין”, מאגר המכיל את פרטיהם של כל עורכי הדין בישראל החברים בלשכה, ומאפשר ביצוע חיפושים לפי תחומי התמחות או שם.

אם לדוגמה, אחפש את עורכי הדין ששם משפחתם “לוי”, חלון החיפוש ייראה כך:

ולאחר לחיצה על “חיפוש” תופיע ההודעה הבאה:

גולש/ת יקר/ה,

“ספר עורכי הדין” (להלן: “המאגר”) אליו הינך נכנס/ת, הוא רכושה הבלעדי של הלשכה ומיועד לשימוש פרטי בלבד.

מבלי לגרוע מאיזה מתנאי השימוש באתר זה, באשרך הודעה זו הינך מתחייב/ת שלא לעשות כל שימוש אחר במאגר או בכל חלק ממנו.

לחיצה על “אשר” מהווה אישור המשתמש לאמור בהודעה.

או אז מופיעות תוצאות החיפוש.

ניתן להכנס לכל תוצאה ותוצאה ולראות את פרטיו המלאים של עורך הדין, פרטים הכוללים: שם, כתובת, ת.ד., טלפון, נייד, פקס וכתובת דוא”ל.

כדי להגן את מאגר כזה ולמנוע שליפתו והפצתו, ישנן מספר שיטות אשר עשויות להגן על המידע ברמה סבירה ועד רמה גבוהה, הכל תלוי בשאלה עד כמה רגיש המידע.

בבואי לבדוק עד כמה מוגן המידע, השאלה הראשונה שתישאל היא האם ניתן להגיע למידע שאליו הגענו בעקבות השאילתה, וההסכמה לתנאי השימוש, שלא בדרך הרגילה, וללא לחיצה על “אשר” בחלון תנאי השימוש, אלא ישירות.

התשובה היא לצערי – כן.

כתובת הדף אליו הגענו בסופו של דבר היא: http://www.israelbar.org.il/lawyer_list_inner.asp?id=16214

מה שאומר שאם נכניס מספר כלשהו אחרי ה”id” נוכל להגיע לכל עורך דין ועורך דין.

בדיקה העלתה שהרשומות מתחילות ממספר 2, ורצות עד כ-40,000.

כיצד למנוע: נותנים לכל דף ודף כתובת שלא ניתנת לחיזוי עם מרכיב אקראי שאין בינו כל קשר לתוצאה.

זו רמת ההגנה הנמוכה ביותר. מכאן אפשר לעלות ולמנוע כניסה לדף תוצאה למי שלא נרשם או אישר את הסכמתו, ואז גם אם הגעתם לתוצאת חיפוש (לאחר שאישרתם את הסכמתם) ונתתם את כתובת דף התוצאה לחבר, אותו חבר לא יוכל להכנס סתם כך לדף זה, אלא יצטרך ללכת בצינורות המקובלים: לבצע שאילתה, לאשר את הסכמתו לתנאים ורק אז יופיע הדף.

ברמות הגנה גבוהות יותר, לאחר דקה או שתיים בהן בהיתם בפרטי עורך הדין, ה-session יסתיים ותצטרכו להכנס מחדש למערכת.

הגבלת שאילתות

ישנו כיוון נוסף שיש לתת עליו את הדעת. גם אם ננקוט בכל אמצעי אבטחת המידע האפשריים, עדיין יכול משתמש רשום, להכנס, לאשר את הסכמתו לתנאים, לבצע שאילתה ולשמור אצלו את תוצאותיה, להפיץ תוצאות אלה ולעשות בהן שימוש שונה מזה שהתיר בעל מאגר המידע. כדי למנוע זאת, נהוג להגביל את השאילתות בכמה אופנים:

  1. מספר התוצאות ששאילתה יכולה להניב
  2. מידע מינימלי שחייב להיות חלק משאילתה

על מנת להסביר, נניח שמישהו רוצה לשים ידו על מאגר מידע. הוא יכול לבצע חיפוש של כל עורכי הדין שמתגוררים בתל אביב, ואז לעבור לחיפה וכך לכל ישוב במדינת ישראל. הוא יכול לחפש את עורכי הדין ששם משפחתם מתחיל ב”א”, וכך לעבור על כל אות בא”ב.

במאגרי מידע שמנגנון השאילתות שלהם אינו מוגן כלל, ניתן לבצע “שאילתה פתוחה”. בשדה החיפוש פשוט לא רושמים דבר, ולוחצים על “חפש”. על פי רוב, תופיע הודעת שגיאה, שנועדה להגביל את השימוש במאגר, אולם בספר עורכי הדין, אין זה המצב.

שאילתה פתוחה (או ריקה), פשוט תציג את כל עורכי הדין ברשימה. התוצאות הן על פני 50 עמודים, ואני מניח שכאן יושמה הגבלה על מספר התוצאות. אם בדף מוצגות 20 תוצאות, זה אומר ששאילתה פתוחה תוביל ל1000 תוצאות.

לא על כל מאגר מידע צריך להגן

לא כל מאגר מידע צריך להיות מוגן. אם אתר קיבוץ לוחמי הגיטאות מפרסם את אלפון החברים בו, ניתן לאפשר לא רק שאילתות פתוחות אלא הורדה של המאגר כולו בפורמט אקסל. אני מניח שאם לשכת עורכי הדין אינה מציעה הורדה של מאגר עורכי הדין כולו, ומגבילה את תוצאות החיפוש ל-50 דפים, שלא לדבר על הסכמת המשתמש הנדרשת לפני כל חיפוש, זה לא המקרה, ולכן מוטב לנקוט באמצעי אבטחת מידע מינימליים על מנת למנוע את התסריט הדמיוני הבא…

אודות bhavin189

bhavin189 (שם בדוי) הוא מתכנת הודי מהעיר Surat שבהודו, המציע את שירותיו באתרים רבים, לרבות עצות בYouTube כיצד לבצע טריק כזה או אחר.  bhavin189  אינו האקר, ומעולם לא פרץ לאתר כלשהו. הוא מתמחה בתחומים הבאים:

Form-fillers – SERPS – Adwords automation – Spiders – Crawlers – Extractors  – Google automation – Account-creators – Bots – Craigslist tools – twitter tools – SEO tools – social networking tools – facebook, orkut, bebo etc.
C#, VB.Net, VB6, VC++, MSXML, SQL, and VBScript.
PHP, javascript, HTML, XML, MySQL, SQLLite
Win32 APIs, Windows hooking, Localization, i18n, and multi-lingual solutions.

bhavin189 התבקש (באותו תסריט דמיוני) לבצע פרויקט במסגרתו יישלף המאגר. לא נדרש כאן האקר (ואין צורך או סיבה לפרוץ לאתר), שכן המידע חשוף וגלוי לכל. צריך רק לקחת. bhavin189  התבקש לפתח תוכנה בvb.net אשר תרוץ על כל הדפים האפשריים החל מhttp://www.israelbar.org.il/lawyer_list_inner.asp?id=2  ועד http://www.israelbar.org.il/lawyer_list_inner.asp?id=40000 . הוא פיתח את התוכנה בשעתיים, זאת מבלי שהוא מבין מילה אחת בעברית. הרצת התוכנה ארכה כיומיים, והניבה קובץ csv.

במהלך ההתייעצות שקדמה לפרוייקט, היה צריך לסמן בגוף כל דף את השדות השונים (בעברית) ולהפריד בין שדות שמופיעים מחוברים (למשל: להפריד שם משפחה משם פרטי).

 תהליך הייבוא לאקסל הוא פשוט מאד ומתבצע בעזרת כלי היבוא של התוכנה, בה ניתן לבחור את קידוד הטקסט המיובא (בדרך כלל הקידוד הנכון מופיע אוטומטית), ואת אופן ההפרדה בין שדות שונים. נהוג להפריד שדות או באמצעות תו מפריד (ל
משל פסיק), או על ידי קביעת רוחב קבוע לכל עמודה ועמודה.

מזמין העבודה יכל לייבא לתוכנת אקסל או לבסיס נתונים אקסס בתהליך ייבוא פשוט.

ואז לקבל מאגר מידע מנותק מהאתר ממנו הוא הגיע:

לבסוף נותרה בעיה קטנה: שמות המכילים מרכאות (“) שיבשו את הייבוא, ומאחר ואני פרפקציוניסט היה לי חשוב לוודא שגם לבעיה זו יש פתרון, ואכן הפתרון נמצא: יצירת קובץ בו כל שדה מופרד בתו “טאב” (tab) במקום מופרד בפסיקים…

וכך נפתרו כל הבעיות, ואין לי ספק שבדרך הזו ניתן היה לשלוף את מאגר עורכי הדין כולו, ואתר זה הנו רק דוגמה לאתרים רבים ולמאגרי מידע רבים שפרוצים לכל ומוטב לתת את הדעת לכך ולנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע זאת.

 

כאן המקום לומר שאין במאמר זה כל התייחסות לפריצה לאתרים (או כלי ושיטות פריצה), וכל התהליך שתואר כאן מבוסס על גלישה לדפי אינטרנט בדרך הרגילה, וכן ביצוע אוטומציה של גלישה רגילה באמצעות תוכנת “רובוט” אשר נכנסת לכל דף ודף ברשימה ארוכה של דפים כאילו הייתה גולש פשוט.

במילים אחרות: שליפת מאגרי מידע בדרך זו משולה לאדם שפותח את ספר הטלפונים ועובר דף דף, ומעתיק את תוכנו לקובץ.

אם אותו אדם יפיץ את הקובץ שיצר, ייתכן ויפר את זכויות היוצרים של המאגר, אולם פעולת השליפה עצמה, חוקית כמו עלעול ועיון בספר טלפונים…. אולם במחשבה שנייה … אם תרצו לחפש עורך דין על מנת להתייעץ איתו בנושא, לפחות תדעו באיזה מאגר לאתר אותו…

עדכון 5.7.2012

בעקבות ההתראות שלי והמאמר שלי בנושא, לשכת עורכי הדין החלה בתיקון הפירצה ולשמחתי, כרגע לא ניתן להגיע לדף של תצוגת רשומה בודדת, אלא רק לדפדף בדף התוצאות, אז מוצגים פרטים חלקיים יותר ללא טלפון נייד וכתובת מייל. השלב הבא צריך להיות להחזיר את התצוגה הפרטנית, אולם למקם אותה תחת שם דף שאינו ניתן לחיזוי מראש (כתובת בעלת מרכיב אקראי) וכך תתוקן הפירצה.

 


לצורך הכנת הכתבה בוצעה התייעצות עם מתכנת מהודו, נכתבה תוכנה קטנה ונשלפו כ-100 רשומות ויובאו לתוכנת אקסל, אולם די בכך כדי להוות (POC (Proof of concept של הבעיה. 

מיכאל האפרתי

* לקריאה נוספת על טיוב נתונים, אני ממליץ על מאמר של ברוך עינב (מהתקופה בה היה מנהל מערכות המידע של אנשים ומחשבים) אודות תוכנת DataTune פרי פיתוחי (2001-2003)

כתבה על תוכנת DataTune

Advertisements

אפשר גם וגם

לפני מספר חודשים נחשפה פעילות ה”האקר הסעודי” והיקפה, אשר התבטאה בין השאר בגנבת פרטי אזרחים ישראלים לרבות מספרי כרטיסי אשראי שלהם ומספרי תעודות זהות, וכן פרטי חשבונות מייל ואינטרנט שונים שהם מחזיקים (שם משתמש וסיסמה). פעילות ההאקר הסעודי וחבורתו לא נפסקה וניתן לקרוא עליה ולהתעדכן בבלוג הבא.

אחד הכשלים שנחשפים מהפרשה נוגע לעובדה שפרטי מידע רגישים כגון מספרי כרטיסי אשראי ותעודות זהות, נשמרים על ידי אתרים רבים, ויש בכך פירצה הקוראת לגנב.

ביום ראשון האחרון הודיע משרד המשפטים כי הוא בכוונתו לאסור על אתרי אינטרנט לאסוף מספרי זהות של משתמשים ללא הצדקה ממשית. משמעות הדבר היא שאתרים יעברו להשתמש במספר לקוח שהם ייצרו לכל לקוח ולקוח. מספר הלקוח ישמש כמזהה חד ערכי לכל אחד מלקוחות האתר באופן שיאפשר להבדיל בין לקוחות הנושאים, לדוגמה, את אותו שם, וכך משה כהן מתל אביב הנושא מספר לקוח X יזוהה כלקוח שונה ממשה כהן מתל אביב הנושא מספר לקוח Y.

יש לתת את הדעת לכך שאופרטיבית אין דרך טובה יותר ממספר תעודת הזהות לזהות משתמש או לקוח. מספר הזהות מלווה כל אזרח בכל מקום ובכל חנות או אתר, בעוד שלפי השינוי המוצע, כל אדם יצטרך להחזיק במספר רב של “מספרי לקוח”, לכל אתר ואתר. לעומת זאת אם היו כל אתרי ה e-commerse מתאגדים ומנפיקים מספר לקוח אחיד, אזי הבעיה של מספרי הזהות הייתה צצה מחדש שכן האקרים היו מתלבשים על מספר הלקוח הגלובאלי בהיותו מספר בעל ערך ומשמעות כמעט זהה לזו של מספר הזהות…

הפתרון המוצע

ניתן לפתור את הבעיה בדרך הבאה. באמצעות מנגנון של Hashing באמצעות הצפנה בכיוון אחד (One Way Function ), שבאמצעותו בצד של משתמש הקצה, מספר הזהות ימשיך להיות אמצעי הזיהוי באתרים, אולם בצד של האתר, ויותר חשוב, בדטה בייס שלו, יישמר נתון אחר שהוא תולדה של פונקציית הHashing .

המייחד תהליכים אלה, בהם הופך נתון אחד לנתון אחר באמצעות פונקציות ההמרה האלה הוא שמדובר בתהליך חד כיווני. לא ניתן באמצעים סבירים ונגישים להמיר בחזרה את הנתון שיתקבל ממספר הזהות וישמר בדטה בייס, חזרה למספר הזהות, ומכאן שמספר הזהות יוגן, לא יוחזק בשום מקום, ועם זאת, ישמש במזהה חד ערכי.

בשבועות האחרונים פרסם האקר המוכר בשם עומאר (“ההאקר הסעודי”) פרטים אישיים של גולשים ישראלים, שנגנבו בפריצות לאתרי אינטרנט מקומיים. אלו כללו שמות, כתובות מייל, מספרי כרטיסי אשראי ובפרט מספרי תעודות זהות. כמו כן נערכו בתקופה האחרונה דיונים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לאור תלונות שהתקבלו על איסוף גורף של מספרי תעודות זהות מצד עסקים שונים.

כיצד יתבצע זיהוי של לקוח חוזר

כאשר לקוח יקליד את מספר הזהות שלו, מספר הזהות יומר לHash  שלו. המערכת תחפש נתון זה בדטה בייס ובמידה ונתון זה נמצא, יזוהה הלקוח כלקוח חוזר וניתן יהיה לשלוף את נתוניו שנשמרו (ואשר כמובן לא יכללו מספר זהות).

האם הHash לא יהפוך למזהה הייחודי החדש?

לא. משום שניתן להפיק מזהים אלה בדרכים רבות ותוך שקלול פרמטרים רבים. כל עוד משתמשים באלגוריתם ופרמרטים זהים בכל פעם שמקלידים מספר זהות באתר מסוים, השיטה תעבוד. פרמטרים ייחודיים יכולים להיות שם האתר, כתובתו, וכל פרט נוסף שניתן לבקש מהלקוח כאמצעי אבטחת מידע. לדוגמה: 4 ספרות אחרונות של כרטיס האשראי. או פרמטרים ייחודיים לאתר עצמו (למשל תאריך פרסום הפוסט הראשון באתר, קרי: משהו שרירותי ועם זאת קבוע), כך גם שליפת Hash מדטה בייס אחד לא תועיל במאום מול דטה בייס אחר, וללא ידיעת האלגוריתם והפרמטרים שנלקחים בחשבון.

ומה קורה למספר תעודת הזהות בכל התהליך

מספר תעודת הזהות משמש ככרטיס הכניסה, אולם משול הדבר לאדם שמציג תעודת זהות בכניסה לבניין, ולאחר שהוא מזוהה, תעודת הזהות מוחזרת לו ופרטיה אינם נשמרים. כך גם בתהליך זה. מספר הזהות נדרש לצורך האימות / רישום אולם הוא נזרק ולא נשמר.

אפשר לגבות (וגם לגנוב) סמסים בקלות

הודעות טקסט (סמס) הפכו להיות חלק מחיינו ותופסים מקום הולך וגדל בדרך ההתקשרות בין אנשים. עם זאת, בשונה מהודעות מייל, כמה מכם שומרים הודעות סמס שנשלחו או התקבלו? מסיבה לא ברורה התרגלנו שהודעות הסמס נמחקות לאחר פרק זמן ואובדות לנצח בסל המיחזור של המרחב הקיברנטי.

מי שמשתמש בITunes ומחזיק במכשיר IPhone אולי יופתע לגלות עד כמה קל לשלוף את תוכן הודעות הסמס מהמחשב שלו.

אחרי חיבור המכשיר למחשב, מתבצע סינכרון, ולמרות שאין כל חיווי לכך בתוכנת ITunes שלכאורה מסנכרנת רק קבצי מדיה, הרי שמאותו רגע המידע הרגיש שמור כבר בתיקיה הבאה:

c:\users\שם המשתמש שלך\appdata\roaming\apple computer\Mobilesync\backup\תיקיה זמנית

עכשיו נסביר מה זה מה:

“שם המשתמש שלך”, השם דרכו עשית לוג אין לWindows.

תיקיה זמנית, תיקיה בעלת שם אקראי שנוצרת על ידי ITunes. לכל מכשיר אייפון תיווצר תיקיה נפרדת.

אם תפתחו תיקיה זו תראו קבצים מוזרים למראה…

Image

אולם הקובץ בו נשמרות כל תכתובות הסמס, הנו קובץ ייחודי בעל שם אחיד לכולם.

שם הקובץ: 3d0d7e5fb2ce288813306e4d4636395e047a3d28 .

כן. פשוט וקליט…

נפתח את הקובץ ונראה משהו כזה:

Image

אולם בעזרת ידע או כלים מתאימים ניתן לשלוף כל הודעה, כולל הודעות שנשלחו או התקבלו, מאז שהמכשיר היה בשימוש.

רק לדוגמה, ניתן לטעון קובץ זה לאתר הבא, ולהמיר אותו לפורמט קריא כמו PDF או אקסל.

גם המרה לפורמט HTML אפשרית בקלות. לדוגמה:

<html><head><meta http-equiv=”content-type” content=”text/html; charset=UTF-8″></head><body>
<table border=’0′><tr style=’font-weight: bold’><td>Date</td><td>Number</td><td>Sent</td><td>Text</td></tr>
<tr><td>’2011-09-12 03:03:00′</td><td>’07777′</td><td></td><td>’בהתאם להחלטת משרד התקשורת, חסימת זיהוי מספר הפלאפון (קבועה או חד פעמית) אינה חלה בעת התקשרות לשירותי חירום ציבוריים'</td></tr>
<tr><td>’2011-09-12
אשר יוצג כך:
כמה פשוט…
ואין מדובר בתצוגת ההודעות כפי שהיא מופיעה בטלפון הנייד שלכם (רק ההודעות האחרונות) אלא כל ההודעות מיומו הראשון של המכשיר.
והרי לכם סיבה נוספת להגן על המחשב שלכם.

גל של פריצות. הזהרתי! אז הזהרתי…

זה זמן לא מועט שאני מנסה להתחקות אחרי התופעה שכונתה “ההאקר הסעודי” ולמעשה מדובר בקבוצה הכוללת את : מוחמד, עומד חביב (שכפי שפורסם הוא אכן ממקסיקו, ובמקור: איחוד האמירויות), מוחמד האינדונזי, איברהים (סעודיה), מוחמד מסעודיה, עבדאללה (סעודיה) ואדם נוסף מהרשת הפלסטינאית שהגעתי אליו בדרך לא דרך ושמו רעיד.

אתמול שלחתי התרעות לכל העולם ואחותו על שתי פריצות מתוכננות. האחת לשרתי אל-על והשניה לבורסה בתל אביב.

פניתי לאנשים באל על אותם הכרתי מקשרי עבודה מהעבר. פניתי למשטרת ישראל. צייצתי בטוויטר. מה לא.

לא ממש עזר לי…

היום אני מבקש להתריע שלפי ה”חפרפרת”, היעד הבא הוא בנק בשם Alfabank.

בנוסף, עומדת להתבצע התקפה על אתר בשם Witza.net על מנת להגיע לבסיס נתונים באתר זה. הם מזכירים אדם בשם Jesse Labrocco המכונה Omniscient.

גם הפעם הועברו הודעות לנוגעים בדבר.

מיכאל האפרתי

haephrati@gmail.com

(תודה לחפרפרת Perfect Beat על המידע)

 

מעללי ההאקר הסעודי בסוף השבוע האחרון

ההאקר הסעודי והקבוצה המזוהה איתו צוברים תאוצה. הערב (14.1.2012) הופיע פרסום לא מאומת לפיו האקר בשם Omar Habib נעצר, אולם 0xOmar חי וקיים בפורומים הסגורים של הקבוצה שלו. מדאיג לגלות שקבוצת אנונימוס הודיעה על הצטרפותה להאקר הסעודי. הערב אף פרסם רשימה רביעית של מספרי כרטיסי אשראי:

רשימה רביעית של כרטיסי אשראי

האם Omar Habib = 0xOmar ?

למרות הפרסומים הלא מאומתים על מעצרו של אדם בשם Omar Habib, הרי ש0xOmar מופיע online זמן רב לאחר הפרסום השנוי במחלוקת (הזמנים, לפי שעון השרת שהוא שעה קדימה משעון ישראל).

בשבוע האחרון הועלו לאתרי התכנים PasteBin ו-PasteBay אשר במקור מיועדים למפתחי תוכנה, קבצים עם מידע על פרטי כרטיסי אשראי, פרטי כניסה לחשבונות שונים, לרבות אוניברסיטאות, אתרי שידוכים וגם אתרים בעלי זיקה לאומית / בטחונית.

אין מדובר בהאקר אחד אלא בקבוצה, שבימים האחרונים מצטרפים לה חברים נוספים, אוהדים ומעריצים. הקבוצה כוללת האקרים ממרוקו ותוניס, דרום צרפת, מדינות המפרץ הפרסי, מצרים ומדינות נוספות. כך למשל, ההאקר LulzOps אשר מפרסם רשימות משלו של חשבונות מייל וסיסמאות שנפרצו על ידו.

מחדל אבטחה באוניברסיטת בר אילן

אני רוצה להתעכב על מקרה שאני רואה בו מחדל אבטחה חמור, ולעניות דעתי מיותר – ומיד אסביר. באחד הפוסטים (שכמובן לא אחשוף כאן), פרסמה הקבוצה סקריפט לביצוע SQL Injection לאתר של אוניברסיטת בר אילן. הפעלת הסקריפט שולפת שמות משתמש וסיסמאות של סגל האוניברסיטה.

כדי להמחיש אציג את הקוד הבא, בPHP, שחלק מפרטיו מוסווים ב”*” (כדי לא לגרום לאף אחד לגרום נזק…), והוא מתייחס לאתר פיקטיבי בשם blablabla.co.il.

הוראות פריצה מדוייקות לאוניברסיטת בר אילן

SQL Injection –

ניתן היה למנוע אותו באמצעות קידוד נכון של האתר ומתן הרשאות מינימליות למשתמש הקצה

כאן המקום להסביר עד כמה פשוט למנוע פריצה זו. ישנן הנחיות ברורות שאם מקפידים למלא אותן, ניתן בוודאות למנוע פריצה מסוג זה. מדובר בפריצה בה במסגרת קלט של האתר (לדוגמה: הקלדת שם משתמש, מילוי טופס, פניה דרך האתר וכד’), מכניסים במקום זאת קוד זדוני. ההאקר פרסם לינק שהוא למעשה קוד כזה. בדקתי את הלינק והפעלתו מביאה כאמור להצגה של פרטים חסויים של משתמשים וסיסמאות. מיד שלחתי הודעה לאוניברסיטה.

כדי למנוע זאת, ראשית, בכל מקום שמאפשר קלט מהמשתמש, יש לבצע וולידציה של הקלט. אם נוקטים באבטחת מידע מחמירה, אוסרים על קלט שאינו אחת מאותיות הא”ב, לרבות סימנים מיוחדים (מה שאומר שלא ניתן להשתמש בסימנים כגון: “%” או “$” וכו’). בנוסף מגדירים את האורך ואת סוג המשתנה שמבקשים מהמשתמש להקליד. לדוגמה: אם מדובר בשאלון שבו המשתמש מכניס את שנת הלידה שלו, להגביל את השדה ל-4 תווים מספריים, ועוד כיו”ב. במקרה שלפנינו, יש להגדיר את מבנה שמות המשתמש והסיסמה (אורך, תווים אסורים וכד’), ולאכוף הגבלות אלה. בנוסף, כל פריט מידע צריך להיות מאוכסן במשתנה, והגישה לדטה בייס ככל שהיא מתבצעת כפועל יוצא של קלט ממשתמש הקצה צריכה להיעשות בהרשאות הנמוכות ביותר שמאפשרות את המינימום ההכרחי. זה כמובן על קצה המזלג.

פרטי חשבונות וססמאות כניסה למשתמשי אוניברסיטת בר אילן

בינתיים: ממשיכים להתפרסם פרטי כרטיסי אשראי וחשבונות של ישראלים

לאור גל הפרסום של פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים, קיים צורך לא רק לטפל בתופעה ובמקור שלה אלא גם להודיע מהר ככל האפשר לחברות האשראי ולמשתמשים. ניתן לשייך כל מספר כרטיס אשראי למנפיק שלו. הדבר נעשה על ידי תרגום 6 הספרות הראשונות של מספר כרטיס אשראי למנפיק שלו. הדבר נעשה באמצעות Bin Database.

בדרך זו ניתן לדעת אם מספר כרטיס אשראי משויך לחברה ישראלית ולפנות אליה עם הפרטים.

תוכנה קטנה שפיתחתי

פיתחתי תוכנה קטנה שמסוגלת לאתר פרסומים כאלה תוך סריקת כתובות נפוצות בלוגיקה מסויימת, והענקת דירוג לכל תוכן ושקלול מילות מפתח שנפוצות בהגיגיו של 0xOmar וכמובן חיפוש אחרי “4580” ו”5326″ (הספרות הראשונות של מספרי כרטיסי אשראי ישראלים). התוכנה סורקת עשרות דפים בשניה והעלתה תכנים רבים של ההאקר, וגם הרבה פניות נואשות (“0Xmar, בבקשה! תן לי כרטיס אשראי!).

אין כניסה לישראלים

כרגע עוברת הפעילות לאתר ש0xOmar הקים. הוא פרסם את כתובת האתר וכתב:

“Israeli people, sorry, you cannot access my site”

מדובר באתר שמפרסם קבצי ענק עם פרטי כרטיסי אשראי של ישראלים (ולא רק, יש גם פרטים של הולנדים ושל תושבי מדינות נוספות שהקבוצה הציבה לעצמה כיעד להציק להם). בעקבות חשיפת המידע, הוא נצרב והועבר ידי ה”חפרפרת” PERFECT BEAT (ומיד אסביר…), למשטרת ישראל ולגורמים הנוספים שפרטיהם נגנבו. האתר ככל הנראה נפל (או הופל…).

החפרפרת Perfect Beat

כדי להגיע אל המידע נפתח חשבון פיקטיבי, מכתובת IP זרה (דרך פרוקסי), ואצל ספק שירות חינמי במדינה ערבית, תחת שם שבואו נאמר שהוא נפוץ שם. דרך חשבון מייל זה בוצעה ההתחברות לקבוצה. מי יודע, אולי 0xOmar יחפש עכשיו את הבוגד בקרב חבריו ותתבצע עריפת ראשים…

כך נראה האתר, כפי שנמסר לי על ידי PERFECT BEAT:

האתר - אין כניסה לישראלים

כתובת הIP של האתר מובילה לחברה בשם:

Network Operations Center
100 Pinehurst Ct
Missoula, MT
US
support@sharktech.net
+1-312-275-7678

ודרך בחינת רישומי הDNS וטווח כתובות הIP שהקבוצה משתמשת בה, הובילה לחברה נוספת בשם:

VIPAR

8300 E Maplewood Ave.
Suite 400
Greenwood Village, CO
USA

האתר שלו כבר מאונדקס בגוגל:

בתמונה הבאה ניתן לראות רשימה של חברי הקבוצה, בעוד ש0xOmar מופיע כAdministrator:

החברים על 0xOmar

בירור שערכתי העלה כי מדובר באתר של האקרים העושה שימוש בשירות בשם Army Proxy המציע כלי להענקת אנונימיות מלאה לאתרים ולגולשים. השירות הנו הסתרת כתובת IP והענקת אנונימיות לגולש. מן הסתם 0xOmar וחבורתו מפרים את תנאי השימוש בשירות זה.

בעודי כותב שורות אלה בוצעה מתקפה מסוג = Distributed Denial of Service או בקיצור (DDoS ) על Bank of America ודיווחתי עליה כאן (וגם כמובן לIC3 עליהם כתבתי כבר בפוסט אחר הנוגע לעוקץ הניגרי). המתקפה בוצעה על ידי אחד ה”brothers” שלו, וזה מדאיג מאד. בכלל קיים מידע רב (למשל מספרי כרטיסי אשראי של חשבונות בארה”ב) ש0xOmar והקבוצה שלו מעלים באתר הבא (בשפה הערבית). בעקבות בדיקה שערכתי, הגעתי לדף פייסבוק של הקבוצה. ומי עומד מאחורי דף זה? Raed Abu Maraq , תושב הרשות העובד במשרד הבריאות הפלסטינאי ולמד כאן

בתוך כך פרסם האקר ישראלי המכונה עומר כהן, ואימץ לעצמו את הכינוי 0xOmer, פרטי כרטיסי אשראי סעודיים. (אולי גם כאן ה-Bin Database יכול לאמת שאלה באמת מספרי כרטיסים מסעודיה…)

מילה אחרונה על השעה המופיעה באתר: הזמן המקומי של האתר משקף, לדעתי, את העובדה שההאקר 0xOmar אינו תושב מקסיקו אלא תושב סעודיה ומכאן הזמן המקומי שנצפה – שעה אחרינו.

לסיכום

המצב מדאיג ועם זאת, חשוב לחזור ולומר שאין כאן איזו פעולת האקינג מתוחכמת. נהפוך הוא: זו אינה יותר מפרצה קוראת לגנב. הגניבה היא החלק השולי, ואילו פרצת האבטחה הנה הבעיה המרכזית. ניתן באמצעים סבירים ובהשקעה נמוכה להעניק את מינימום אבטחת המידע המתבקש לכל אתר ואתר, ועל ידי כך למנוע מקרים כאלה בעתיד.

ההאקר הסעודי ייתפס בסופו של דבר, אולם אם לא ייעשה כאן שינוי שיחל בתקינה מתאימה, דרישות מחמירות בכל הקשור לאכסון מאגרי מידע מכל סוג שהוא, ובתוך כך שמירת מספרי כרטיסי אשראי והדרכה מתאימה לדרך הנכונה לעשות זאת – יבוא בעתיד הקרוב “האקר סעודי” חדש.

תודה לחפרפרת- Perfect Beat

מיכאל האפרתי haephrati@gmail.com