האקרים טורקים הפילו 50 אתרים ישראלים

קבוצת האקרים טורקיים הפילה לאחרונה 50 אתרים ישראלים.

הם כתבו על כך בדף הפייסבוק שלהם

בעליו של אחד האתרים פנה אלי בבקשת עזרה דחופה אותה נתתי בשמחה.

רוב האתרים ברשימה (אם לא כולם) מאוכסנים בשרתים של נט ויזיון. בשל סיבות טכניות (ואחרות) לא ניתן היה לקבל מהם סיוע ממשי. הם שינו את הסיסמה אולם לא עלה בידם לשחזר את תוכן האתר לפני הפריצה.

האתר הפרוץ הוביל לדף בודד ובו התוכן והתמונות הבאות:

ברור ש-50 האתרים נפרצו בהעדר אמצעי אבטחה מינימליים.

לאחר הפריצה, הקשיחה חברת נט ויזיון את הכניסה לשרת, וכך הפך כל נסיון לסייע לקשה יותר. על מנת להכנס לשרת נדרש ממני לתת את כתובת ה-IP שלי, לקבל אישור לכניסה מכתובת זו, ורק אז להכנס. למה חושבים על זה רק אחרי שאתרים נפרצים? (על זה נאמר: too little. Too late). הגבלה כזו הייתה מונעת את הפריצה, ולאחר הפריצה האטה את הסרת דברי הנאצה.

הסעודים שיתפו פעולה

בשלב מסויים חשבתי להסיר את התמונות, ובדקתי היכן הן מאוכסנות. לא הפתיע לגלות שהם מאוכסנות בחברה היושבת בסעודיה. לא היו לי הרבה ציפיות אולם פניתי לאותה חברה בבקשה להסיר תמונות אלה, בשל היותן מסיתות ופוגעות.

התשובה לא אחרה לבוא. למען האמת, תגובת הסעודים הייתה מהירה מתגובת נט ויזיון…

וכך נראה האתר אחרי ההסרה:

לעומת זאת, לא נראה פתרון מהכיוון הישראלי. זה היה מתסכל. חשבתי שזה עניין של דקות. כבר נראה יותר הגיוני לפרוץ מחדש לאתר כדי להחליף פריצה אחת (של הטורקים) בפריצה חדשה (שלנו)…. בסופו של דבר (יום למחרת) לא היה צורך לפרוץ. נט ויזיון הצליחו לסגור את האתר (אם כי לא לשחזר אותו), וזה מוביל לחלק החשוב: איך למנוע פריצה.

איך להגן על אתר בפני פריצה

1. להשתמש בסיסמאות חזקות לממשק עריכת האתר, העלאת תכנים באמצעות FTP (סיסמה נפרדת), התחברות מרחוק לשרת (Remote Desktop) – גם כאן, סיסמה נפרדת.

2. החליפו את הסיסמאות אחת לחודש.

3. השתמשו בסטנדרטי קידוד שימנעו ככל האפשר פריצה באמצעות SQL Injection

4. הגדירו את הכניסה לאתר באופן שמתיר כניסה אך ורק מכתובת (או מספר כתובות) IP, וחוסמת את הכניסה מכתובות אחרות. לחליפין, ניתן לחסום גישה ממדינות מסויימות אולם האקרים יכולים להשתמש בProxie שיתחזה לכתובת מישראל. לעומת זאת, בלתי אפשרי להתחזות לכתובת IP ספציפית.

5. בצעו גיבוי על בסיס קבוע והשתמשו בשירותי אכסון הכוללים גיבוי יומי של השרת.

6. הפעילו Firewall ו-Antivirus על השרת, ובצעו עדכונים באופן קבוע (Windows Update).

Advertisements

פרצה קוראת להאקר

מתקפות האקרים הם עניין שבשגרה ורובן לא מתפרסמות. מעטים המקרים בהם זכתה מתקפה כזו להד תקשורתי, כמו במקרה של ההאקר הסעודי. מזה זמן אני מנסה להתחקות אחרי התופעה, עוד מאותו יום בו נחרדנו לגלות ש”מאות אלפי מספרי כרטיסי אשראי נגנבו”

מהר מאוד התברר שמדובר באלפים בודדים, אולם אלפים נוספים המשיכו להתפרסם חדשות לבקרים, ובד בבד בוצעו מתקפות נגד אתרים שונים בישראל. מי שזכה לכינוי ההאקר הסעודי, 0xomar, הוא אדם שעד היום לא זוהה בוודאות. ישנה קבוצה של האקרים שהוא נמנה עליהם ואולי הוא אחד מהם. הקבוצה כוללת פעילים ממקסיקו, אינדונזיה, סעודיה ואף מהרשות הפלסטינית.
עם תחילת הפרשה פנו כלי התקשורת אל אותו האקר דרך כתובת מייל ששימשה אותו – 0xomar@mail.ru על מנת לראיין אותו, וכך גם ההאקר עצמו העביר מסרים והודעות לתקשורת דרך כתובת זו. כאשר התחלתי לחקור את התופעה, נודע לי שבינו לבין חברי הקבוצה מתקיימת תקשורת בערוצים אחרים ונוספים, ביניהם כתובת Hotmail. סגרתי לו את כתובת המייל הרוסית על מנת לגרום לו נזק היכן שניתן היה לגרום לו נזק באותה עת, אך מבלי לנתק ערוצי תקשורת אחרים, שלא לפגוע במאמצים לאתרו. לכתובת הספציפית הזו הייתה משמעות סימבולית בהיותה זו בה הכריז על עצמו לראשונה. במידה רבה, לאחר סגירת כתובת זו, גם אני ומומחים אחרים ידענו באיזה כתובות מייל נוספות הוא משתמש ובאיזה ערוצים הוא מעביר מסרים ומידע גנוב.

מבין הפלטפורמות ששימשו אותו להעברת מסרים היו האתרים http://www.pastebay.com ו- http://www.pastebin.com שנועדו לשימוש אחר לגמרי. אתרים אלו הם “איזור פתוח”, שאליו כל אחד מעתיק כל טקסט שהוא רוצה ומצד שני כל אחד יכול להעתיק ממנו כל טקסט שכבר קיים. הכלים פותחו על בסיס הסכמה ג’נטלמנית שמתכנת אחד לא יגנוב קוד ממתכנת אחר, למרות שברוב המקרים לא נעשה שימוש בהצפנה. ההאקר וקבוצתו הפכו פלטפורמות אלה למגרש המשחקים שלהם וניצלו את הקלות להעלאת תכנים, מבלי צורך להירשם ולהזדהות.

בחודש האחרון פרסמה הקבוצה פרטי חשבונות של משתמשים, מספרי כרטיסי אשראי ומידע אישי רב של אנשים. במהלך המחקר שערכתי, פיתחתי תוכנה שכל תפקידה הוא לאתר תכנים הכוללים מידע שחשוד כגנוב, כגון מספרי כרטיסי אשראי, והיא משמשת אותי להתריע מפני פריצות מתוכננות. בדיקה מעמיקה העלתה שאת התקשורת הממודרת יותר, מקיימת הקבוצה באמצעות פורום סגור המיועד לחברים שנרשמו אליו והרשמתם אושרה. במהלך ההתחקות אחרי הפרסומים, שלחתי אזהרות ככל שניתן ולכל מי שצריך. התרעתי למשל על שתי פריצות מתוכננות: לשרתי אל על, והשנייה, לבורסה בתל אביב. לצערי לא נעשה דבר והשרתים נפרצו.

לאן פנינו מועדות

המצב מדאיג ועם זאת, חשוב לחזור ולומר שאין כאן איזו פעולת האקינג מתוחכמת. נהפוך הוא: זו אינה יותר מ”פרצה קוראת לגנב”. גניבה היא החלק השולי, ואילו פרצת האבטחה היא הבעיה המרכזית. ניתן, באמצעים סבירים ובהשקעה נמוכה, להעניק את מינימום אבטחת המידע המתבקשת לכל אתר ועל ידי כך למנוע מקרים כאלה בעתיד. ההאקר הסעודי ייתפס בסופו של דבר. אולם, אם לא ייעשה שינוי בתקינה מתאימה – דרישות מחמירות בכל הקשור לאחסון מאגרי מידע מכל סוג שהוא, ובתוך כך שמירת מספרי כרטיסי אשראי והדרכה מתאימה לדרך הנכונה לעשות זאת – יבוא בעתיד הקרוב “האקר סעודי” חדש.

הכותב הינו איש הייטק, מומחה אבטחת מידע ומייסד חברת Target Eye LTD, בלונדון.
בלוג: haephrati.com

 

 

פורסם במגאזין עלונדון 3.12.2012.

למה אני נגד מתקפת התגובה של ההאקרים הישראלים נגד אזרחים

בימים האחרונים אנו שומעים על האקרים ישראלים או פרו ישראלים שתוקפים חזרה מטרות כגון אזרחים סעודים, אתרי אינטרנט ערביים, או מפרסמים פרטי חשבונות וכרטיסי אשראי של סעודים או ערבים. אני מצידי, פעלתי בתחילת הפרשה וסגרתי להאקר את החשבון.

בחלק מהמתקפות, צורף גם מסר בנוסח: “תראו איך אתם עכשיו אוכלים אותה בגלל האח שלכם 0xOmar…”.

בשמיעה (או קריאה) ראשונה, זה עושה הרגשה טובה ותחושה שהנה, אנחנו משיבים מלחמה לנבלות האלה ושפעם הבאה לא יתעסקו איתנו. גם אני חייכתי מתחת לשפם (שאין לי) כששמעתי על כך… ועם זאת, אני סבור שזו טעות לפעול בדרך הזו ושזה לא יוביל לשום מקום.

ברמה החוקית, למי שלא יודע, ביצוע עבירת מחשב בישראל כנגד אדם או יעד במדינה אחרת, כולל מדינה ערבית, הנו עבירה על החוק הישראלי. שנית, רוב הקורבנות (אם לא כל הקורבנות) של מתקפות מסוג זה אינם אשמים ואינם תומכים באותה קבוצת האקרים.

אם מישהו מאותם האקרים ישראלים איתר נקודתית חבר בקבוצת ההאקרים ויכול לגרום למחשב האישי שלו להעלות עשן ושכל תכולת הדיסק שלו תימחק, אז בבקשה, ועל אותו משקל, שאפו למי שהפיל את האתר של 0xOmar, אבל ככל שמדובר בטרור נגד חפים מפשע, הרי שלתפיסתי, טרור נגד אזרחים (סעודים) אינו תגובה הולמת או ראויה לטרור נגד אזרחים (ישראלים). לא זו הדרך.

הדבר משול להפגזת מטרות אזרחיות ואזרחים חפים מפשע, בתגובה לפיגוע חבלני בישראל. יש אנשים שתומכים בסוג תגובה כזה. אני לא נמנה עליהם. במידה לא מועטה, תגובה כזו רק מחלישה אותנו ולא מחזקת. היא מטשטשת ומסיטה את הפוקוס מעוצמת מעשיו המזעזעים של 0xOmar וקבוצת ההאקרים, וכך הופכת את השבת המלחמה הצודקת שעלינו לנהל נגדם לסוג של  “קרב כנופיות רחוב” בה זה תוקף את זה וזה תוקף חזרה.

ישנם אלה שמצדיקים פעולה מסוג זה כל עוד מדובר באזרחים של מדינת אויב אולם אני סבור שלא זה הקריטריון. מה פשע אזרח סעודי שפרטי כרטיס האשראי שלו נגנבו ופורסמו וכלל אין לו קשר להאקינג, ואולי בכלל אינו מבין במחשבים?

חבר ששאלתי אותו על כך ענה שהלב נמצא עם מי שתוקף בחזרה, ומעלה בכך במעט את המורל הלאומי (אם כי בדרך ילדותית משהו, ותוך כדי “ירידה לרמתם”) ועם זאת, חוק הוא חוק גם אם אינו חכם (שכן מדובר כאן במדינות אויב). טוב, אני מאלה שחלמו (ותמיד יחלמו) על היום שבו ישרור שלום באיזורינו ואפשר יהיה לקחת את האוטו לנסיעה לאירופה דרך טורקיה…

התגובה למתקפת קבוצת ההאקרים צריכה להיות ממוקדת, זאת לצד השקעה בהקשחת ההגנה, כמו למשל קביעת דרישות סף לאתרי אינטרנט השומרים פרטים אישיים, וגם אלה שקולטים פרטים אישיים גם אם אינם שומרים פרטים אלה (למשל אתרים שמאפשרים תשלום בכרטיס אשראי דרך צד שלישי כגון Pay Pal).

לקריאה נוספת: איך הזהרתי מהפריצות לאלעל ולבורסה וגם מעללי ההאקר הסעודי.

איך סגרתי להאקר הסעודי את החשבון

ההאקר הסעודי שכינויו 0xOmar, התראיין מספר פעמים לכלי תקשורת ישראלים, על פי רוב, בדרך של החלפת שאלות ותשובות דרך כתובת המייל שמשמשת אותו: 0xOmar@mail.ru. כך למשל ראיון ב-Ynet, ראיון באתר Gawker ותרגום שלו פורסם ב- Rotter, או ראיון עם כתב The Marker , כולם נעשו דרך המייל.

אני מצטער להודיע שבפעם הבאה שכלי תקשורת כזה או אחר ירצה לקיים ראיון עם 0xOmar, (ומן הסתם בהיעדר אפשרות לקבוע עם הבחור בבית קפה…), הוא יגלה שכתובת המייל ששימשה את ההאקר להפצת ההודעות השונות ובכלל לקיום קשריו עם העולם החיצון, לרבות קיום ראיונות מסוג זה, אינה קיימת עוד.

הבוקר הבאתי לסגירתה.

ב-5.12 לא התעצלתי ושלחתי מכתב תלונה. שלחתי עותק למחלקת ה-PR של החברה וגם לכתובת abuse@mail.ru. בכל נושא של הטרדה, חשד לעבירה או לשימוש לא חוקי / תקין, ניתן וצריך לפנות לabuse@ של ספק השירות.

חברת mail.ru, אשר כתובתה :

Mail.Ru Inc.

5F, 47-2-2, Leningradsky prospect

Moscow, 125167,

RUSSIAN FEDERATION|

רשומה באיי הבתולה הבריטיים (איך לא?).  היא מתהדרת ב-1833 עובדים, 9000 שרתים, וכמעט 29 מיליון כניסות בחודש. מנכ”ל החברה, Matthew Hammond, ניתן להשגה בטלפון  00-971-4434-8422 (באיחוד האמירויות ?!), או במייל: ir@corp.mail.ru.

וכך כתבתי…

From: Michael Haephrati
Sent: Thursday, January 05, 2012 9:05 PM
To: ‘pr@corp.mail.ru’
Cc: ‘abuse@mail.ru’
Subject: 0xOmar

Dear Mail.ru,

A Saudi hacker, named 0xOmar, is using a “mail.ru” email address to conduct illegal activity, including stealing hundred thousand of credit card numbers from databases, taking advantage of security vulnerability in these web sites.

See: http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4171932,00.html

http://www.capitalfm.co.ke/news/2012/01/saudi-hacker-publishes-israeli-credit-card-details-online/

He is using the following mail box:

0xOmar@mail.ru

Please advise.

Thanks,

Michael Haephrati

Israel

 התגובה האוטומטית, לא איחרה לבוא… פתחו לי תלונה מספר:  Ticket#2012010521061577.

—–Original Message—–
From: Support Mail.ru [mailto:support@corp.mail.ru]
Sent: Thursday, January 05, 2012 9:08 PM
To: Michael
Subject: [Ticket#2012010521061577] 0xOmar

*** Это письмо сформировано автоматически, отвечать на него не нужно ***

Ваша заявка «0xOmar» получена.

Дата: 05.01.2012 23:08.

Ей присвоен номер 2012010521061577. Просьба при ответах не изменять тему письма и присвоенный заявке номер.

В ближайшее время мы свяжемся с Вами.

Обработка Вашей заявки может занять до 5 дней.

Спасибо за понимание.

——————————–

С уважением,

Cлужба поддержки почтовой системы Mail.ru

***This message was created automatically by mail-delivery software. Do not reply to this message.***

You request was received at 05.01.2012 23:08.  It was assigned the following ID: «0xOmar»

Please, do not change the subject and your request ID in your replies to this message.

It takes up to 5 days to process your request. We will contact you as soon as possible.

Thank you!

——————————–

Sincerely,

mail support service

Mail.ru

והבוקר הגיעה התשובה – החשבון נסגר!

הודעה על סגירת חשבון המייל של ההאקר הסעודי, בתגובה לפניית מיכאל האפרתי

הודעה על סגירת חשבון המייל של ההאקר הסעודי, בתגובה לפניית מיכאל האפרתי

לא הסתפקתי בכך ועשיתי מה שנקרא “וידוא הריגה”. שלחתי מייל לידידינו עם הצעה לקיים ראיון…

מייל להאקר הסעודי - רק ליתר בטחון

עשיתי וידוא הריגה - רק ליתר בטחון...

ואכן החשבון לא קיים יותר…

התגובה - אין אפשרות להעביר מייל לחשבון זה

התגובה - אין אפשרות להעביר מייל לחשבון זה

לידיעת מי שמעוניין לפתוח חשבון מייל בMail.ru, זה דף הרישום. ברם למי שעשוי לחשוב (כמוני) שעכשיו, כשהכתובת התפנתה, למה לא לתפוס עליה בעלות, אענה שמאחר והחשבון נחסם, לא ניתן לפתוח כתובת מייל בשם זה. ניסיתי…

אם עומר לא יכול לקבל את הכתובת הזו, אף אחד לא יכול...

אם עומר לא יכול לקבל את הכתובת הזו, אף אחד לא יכול...

כפי שאתם רואים, הופיעה רשימה של שמות חליפיים.

אם בכל זאת ירצה עומר להמשיך להשתמש בשירותי המייל של הספק הרוסי Mail.ru, מן הסתם תופענה לו רשימת השמות שהופיע לי כשניסיתי, ואולי כדאי לשים עין על רשימה זו למקרה שהוא יבחר באחד השְמות בפעם הבאה שיעשה שָמות…

אני לא משלה את עצמי… בזמן שכתבתי מאמר זה הוא יכל להספיק לפתוח תיבה חדשה, ומן הסתם גם עשה זאת כשגילה שהמייל שלו חתום, ועם זאת, נקודת המוצא שלי הייתה אותם ראיונות שהוא העניק באמצעות המייל, לאחר שפרסם כתובת זו לצד הצהרותיו. אין זה דבר שבשגרה שכלי תקשורת מקיימים ראיון במדיום זה, משום שקשה לאמת את זהות המרואיין. מכאן שאם עכשיו יפתח כתובת חדשה,  יהיה לו קשה יותר לטעון שזה באמת הוא (כל אחד יכול לפתוח כתובת בשם 0xOmar@gmail.com וכד’) ולקבל במה להפצת המסרים שלו ומידע כזה או אחר.

מיכאל האפרתי

haephrati@gmail.com

איך מתודת Two Factor Authenrication יכלה למנוע שימוש לא מורשה בכרטיסי אשראי

(פוסט זה נבחר ל”נבחרי השבוע 6.1.2012 בNewsGeek).

פרשת גניבת מספרי כרטיסי האשראי יצרה בהלה רבה והותירה רבים בתחושה של היעדר ביטחון בדבר שעד כה נחשב בטוח, והוא רכישה מקוונת בכרטיס אשראי.

חקירה מעמיקה יותר העלתה שהמחדל היה במספר אתרים אשר בניגוד לכל הכללים והנהלים, שמרו מספרי כרטיסי אשראי מלאים בצירוף פרטים מזהים נוספים באופן לא מוצפן ולא מאובטח. ההאקרים אינם ממש האקרים אלא עוברי אורח שעברו באתרים אלה. ראו אור ודלת פתוחה (בעוד שאיש אינו בבית), ופשוט נכנסו ולקחו. לא צריך מומחיות מיוחדת על מנת לעשות את מה שהם עשו.

הבעיתיות באופן הרכישה המקוונת כיום

על מנת להציע פתרון לבעיה, יש לתת את הדעת לאופן שבו מתבצעות רכישות באינטרנט. כיום, וברוב החנויות או האתרים, די בכרטיס אשראי תקף על פרטיו (מספר, תוקף ו-3 ספרות מאחור) על מנת לבצע רכישה. כאן טמונה הבעיה. נכון שלו נמנעו אותם אתרים מלהחזיק מספרי כרטיס אשראי של לקוחות, או דאגו להצפין אותם בהצפנה העומדת בתקן, לא ניתן היה להשיג את פרטיהם, ברם אם יתבצע מעבר לאימות מורכב יותר, לא תהיה כלל פירצה הקוראת לגנב.

מתודת Two Factor Authenticaiton

Two Factor Authentication – אימות באמצעות שני אופנים, הנו מושג באבטחת מידע שפירושו אימות אשר מתבצע על ידי שני אמצעים, האחד, פיסי (או בג’רגון המקצועי – Something you have), והשני, מידע (או something you know).

עכשיו, קחו מושג זה צעד קדימה ובהנחה שאופן ביצוע רכישות מקוונות ישתנה ויתבסס על צורת אימות זו, והנה ונגנב מספר כרטיס האשראי שלך, הרי שהמספר נופל תחת הקטגוריה – something you know, בעוד שהמרכיב הנוסף, שהנו פיסי, לא יהיה בידי ההאקר, ומכאן שלא יגרם כל נזק.

מתיאוריה לפרקטיקה

הפרקטיקה הנדרשת כאן יכולה להתממש בדרך כל אביזר שכל בעל כרטיס יקבל. האביזר יציג מספר אקראי אשר יאומת על ידי אתר הרכישה כאותנטי, וללא הקלדת מספר זה (המשתנה בכל לחיצה על כפתור ההפעלה של האביזר) לא ניתן יהיה לבצע רכישה. למרות שחברות אשראי, במיוחד ביפן, נותנות לכל לקוח אביזר כזה, והשימוש בשיטה זו הפך שם לסטנדרט, יש שיטות נוספות ליישום המתודה. למשל, קבלת מסרון ובו מספר בן 4 ספרות, שונה בכל פעם. מאחורי שיטה זו עומד הרעיון שמספר הכרטיס הוא המידע שידוע (something you know), בעוד שמכשיר הטלפון והימצאותו ברשות המשתמש הנו (something you have).

כיוונים נוספים

ניתן לפתח שיטות נוספות על בסיס השילוב בין פרטי כרטיס לכתובת IP או מידע חד ערכי המשוייך למחשב נייד או טלפון נייד, ברמה של MAC Address או HardwareID המיוצר באופן אחר, ועל ידי כך להבטיח הגנה מקסימלית נגד שימוש לא מורשה בכרטיס אשראי.

מאות אלפי פרטי כרטיסי אשראי ישראלים נגנבו על ידי האקרים סעודים – מה עושים?

אנשי חברות האשראי, מומחי אבטחת מידע, בנק ישראל ושאר הציבור בהלם לאחר שפרטים מלאים של אלפי כרטיסי אשראי נגנבו על ידי האקרים סעודיים ופורסמו.

במאמר זה אנסה להסביר כיצד להגן את פרטי כרטיס האשראי ולמנוע דליפת פרטיו.

עד כה נחשב שימוש בכרטיס אשראי באתר אינטרנט כדבר בטוח, ויתרה מכך, אם היו לציבור חששות בתחילת עידן הרכישות המקוונות, הרי שחששות אלה התפוגגו עם השנים ויותר ויותר אנשים הצטרפו למעגל הרוכשים במה שנקרא “עיסקה במסמך חסר”, כלומר עיסקה שבה בעל הכרטיס אינו נדרש להציג את הכרטיס הפיסי או לחתום על שובר רכישה.

למעשה, יותר ויותר עסקאות הנן במסמך חסר ונשאלת השאלה כיצד נשמרים ומוגנים פרטי כרטיסים אלה. התשובה המתבקשת, לאור החדשות האחרונות היא… לא כל כך טוב. לפי מבחן התוצאה, אם מספרם של כל כך הרבה כרטיסים דלף, משהו פגום בתהליך.

גם בעולם הלא מקוון ניתן לשים לב להבדלים בין בתי העסק שנותנים לך קבלה בה מופיע מספר הכרטיס שלך במלואו (ויש כאלה), לעומת אלה שבקבלה, רוב הספרות מופיעות ככוכביות ורק 4 הספרות האחרונות מופיעות. באינטרנט יש רמות שונות של אבטחה אשר בראש ובראשונה נקבעות על ידי החותמת של האתר.

אתר מאובטח

אתר מאובטח יתחיל בhttps, ואלה המאובטחים עוד יותר יופיע על סרטיפ ירוק. ניתן ללחוץ על הסרטיפיקט ולקבל את פרטיו:

טיפ: גם אתר לא מאובטח עלול להתחזות ככזה. אחת הדרכים לבדוק היא כזו: אם הכתובת היא https://website.com ותכנסו לhttp://website.com אתר מאובטח יפנה אתכם לhttps, בעוד שאתר לא מאובטח, יעלה באופן שהקלדתם (https או https).

אז לפני הכל, לא מוסרים פרטי כרטיס לאתר שאינו מתחיל בhttps וכולל חתימה מאומתת (להבדיל מחתימה שפג תוקפה או שהגורם שהנפיק אותה אינו מוכר). אחד הספקים המוכרים והמהימנים הוא VeriSign, חברה שנרכשה על ידי Symantec.

עכשיו, כדי להציע דרך פשוטה יחסית ועם זאת יעילה לאמוד את הסיכון לפני הקלדת פרטי כרטיס האשראי שלך באתר של חנות מקוונת, אני ממליץ לבדוק את הדברים הבאים:

איזה פרטים נשמרים בביקורים הבאים שלך

נכון שהפריצה המסוכנת ביותר תהיה לבסיס הנתונים של מפעיל האתר, שם שמורים פרטי כרטיסי האשראי במלואם, אולם סכנה נוספת הנה פריצה לחשבונות של משתמשים באתרים אלה. במקרה כזה, הקראקר יהיה חשוף פחות או יותר למה שאתה נחשף אליו כשאתה נכנס עם שם משתמש וסיסמה לגיטימים. אז מה מופיע כשאתה נכנס לפרטי החשבון, ובמיוחד העמודה finance או payment options, וכד’? האם באפשרותך לראות את פרטי כרטיס האשראי בו השתמשת, או שכרטיס זה מופיע בצורה חלקית (למשל כינוי או 4 ספרות אחרונות)? אם הכרטיס מופיע באופן חלקי, יהיה קשה יותר לקראקר להשיג את פרטיו.

האם אתה נדרש להקליד פרט כלשהו לפני רכישה, גם כשפרטי הכרטיס שמורים

באבטחת מידע נעשה שימוש בעקרון לפיו על מנת לפתוח דלת, עליך לספק מידע משני מקורות שונים. למשל משהו שיש לך (לדוגמה: התקן אבטחה פיסי), ומשהו שאתה יודע (לדוגמה: סיסמת כניסה). כאשר למרות שפרטי כרטיס האשראי שמורים, אתה מתבקש להקליד את 3 הספרות שמאחור, קרוב לוודאי שספרות אלה אינן שמורות בבסיס הנתונים של האתר, אלא מאומתות בדרך של אלגוריתם (סודי שידוע רק לקומץ עובדי חברות האשראי הגדולות) שמאמת את 3 הספרות מול מספר הכרטיס כולו.

מי ספק שירותי הסליקה של האתר

אתרי רכישות מקוונות, אינם פועלים ישירות מול חברות האשראי (ויזה, מסטרכרט, וכד’), אלא נעזרות בשירותי חברות שמספקות שירותים אלה. ברוב המקרים פרטי כרטיס האשראי לא נשמרות בחנות אלא אצל אותו ספק, וטוב שכך. בדרך כלל, ברגע הרכישה, אתה מועבר לדף מאובטח של ספק הסליקה, ורואה את השם והלוגו שלו, או Powered By. לדוגמה: PayPal.

השתמש בעצמך בשירותי PayPal או דומה

ברגע שאתה מחזיק חשבון בPayPal, אינך צריך למסור את פרטי כרטיס האשראי שלך בחלק גדול מהרכישות, כל עוד בית העסק מאפשר רכישה דרך PayPal. באופן זה מתווספת שכבת הגנה נוספת, ובמהלך הרכישה אתה מופנה לאתר PayPal, עושה לוג אין, ומאשר את הרכישה (מבלי להכניס את פרטי כרטיס האשראי), וPayPal מאשרים את העיסקה ומחזירים אותך לבית העסק. לאחרונה החלה חברת PayPal לפעול בישראל והיא מאפשרת גם לישראלים בעלי חשבון בנק ישראלי להחזיק חשבון ולבצע תשלומים.

כרטיס אשראי חד פעמי

לזהירים במיוחד, קיימים שירותים המנפיקים מספר כרטיס לשימוש חד פעמי. לאחר שימוש זה הכרטיס חדל מלהיות פעיל.

היזהרו מהוראות קבע למיניהם

במצב רגיל, תתבקשו להכניס מחדש לפחות חלק מפרטי כרטיס האשראי ברכישה חוזרת באתר. יש חריג אחד והוא חיוב מתמשך. הוראת קבע. כאשר נתתם אישור לחיוב כזה, בית העסק מחזיק את פרטי הכרטיס המלאים וכך גדל הסיכון שאתם לוקחים. לכן ההמלצה היא: לא לחתום על הוראות קבע בכרטיס אשראי ולבצע את התשלום הקבוע, ידנית, חודש בחודשו.

איזה מידע ניתן לשלוף מהמחשב שלך

כתבתי על כך במאמרים אחרים. בכל גלישה או מילוי טופס כזה או אחר, נשמרים במחשב פרטים שניתנים לשליפה בעתיד. על פי רוב לא יכלול מידע זה מספרי כרטיס אשראי, אולם כן יכלול מידע אישי אחר כמו מספר תעודת זהות, כתובת, טלפון וסיסמאות שהודלקו לאתרים השונים. בנוסף עשויים להישמר פרטי חשבון בנק ולפחות חלק מפרטי הגישה לבנקאות באיננרנט.

כיצד למנוע? להשתמש בפיירוול חזק הכולל אנטי וירוס, ולהריץ סריקה מלאה (זו שאורכת שעות) באופן תדיר.

קיימת דרך לבדוק איזה מידע שמור במחשב. מידע זה נשמר בדרך קבע באזור בשם Protected Storage. ישנם כלים המציגים מידע זה. לדוגמה הכלי הבא. ניתן לחפש “Protected Storage Viewer” על מנת למצוא כלים נוספים. על מנת למנוע שמירת מידע זה, יש להשיב בשלילה על השאלה המופיעה “האם לשמור את ה… “. הודעה זו מופיעה בכל עת שנרשמים לאתר חדש או מקלידים סיסמה בפעם הראשונה. זה אמנם נוח, אבל פחות בטוח.

היזהרו מפישינג

פישינג הנו כינוי לתרגיל מלוכלך שבו מבקשים מציעים לכם עזרה או מתריעים על בעיה אותה אתם צריכים לפתור, כאשר למעשה, גונבים לכם מידע באמתלה כזו או אחרת. לדוגמה, הודעה על כך שהגישה לבנקאות באינטרנט נחסמה וכדי לבטל את החסימה יש להכנס ללינק הבא.

קל לזהות אתרים אלה, והסימן הראשון הוא שהכתובת אליה אתם מופנים שונה מזו של מי שכביכול פונה אליכם. לדוגמה, אתם מקבלים מייל מבנק לאומי וגם על הלינק שמופיע בגוף המייל כתוב: leumi.co.il אולם זו אחיזת עיניים. כאשר עולה הדף, תראו שהכתובת שונה לחלוטין. על פי רוב, כלל לא בישראל. לעיתים, ישקיע ההאקר וירכוש דומיין בעל משמעות כמו banksecurityservice אולם גם אז, אין ליפול בפח. שם הדומיין צריך להופיע במלואו בסוף הכתובות לפני כל דבר שמופיע לאחריה.

לדוגמה:

https://xxxxxxxx.leumi.co.il/yyyyyyyyy

בסדר

http://leumi.co.il.xxxxxxxx/yyyyyyy

לא בסדר

הסיבה: ה”xxxxx” יכול להיות כל דומיין וניתן להוסיף כל דבר לפני שם הדומיין אולם לא אחריו. ה”yyyy” הוא שם הדף או הקוד שמורץ באותו רגע.

וכמובן, אם הכתובת לא מתחילה בhttps ירוק, אל תתנו אמון באתר.

אתרי הפישינג בנויים על ידי דף מזוייף שמפנה את המידע שאתם מקלידים להאקר, אולם שאר הדפים והלינקים מועתקים אחד לאחד מהאתר האמיתי של הבנק, לכן אם לחצתם על about us, והגעתם לדף האמיתי של הבנק או חברת האשראי, זה עדיין לא אומר שהאתר אינו מזוייף.

דרך נוספת לעלות על אתרים כאלה: הכניסו מידע כיד הדמיון הטובה ותראה כמה בקלות מידע זה מתקבל ללא עוררין. ראו למשל את המאמר הבא.

כמה קשה לנחש מספר כרטיס אשראי

סוגיה נוספת, לכאורה פחות רלוונטית, נוגעת למבנה כרטיס האשראי. בשנת 1998 פיתחתי מערכת דירוג אשראי, והשתתפתי במספר פיילוטים עם חברות האשראי בישראל. בלי להכנס לפרטים חסויים, ניתן לומר שלהאקר שידועים 4 הספרות האחרונות של כרטיס אשראי, סוג הכרטיס ופרטים נוספים, יכול מהר יחסית לנחש את מספר הכרטיס. 8 הספרות הראשונות הן פונקציה של סוג הכרטיס (למשל: 4 שייך לויזה), מדינה, סוג הכרטיס ושם הבנק. למעשה, קיים בסיס נתונים פחות או יותר זמין לכל בשם Bin Database בו ניתן לשייך את הספרות הראשונות לפרטים אודות הכרטיס ולהפך (כלומר אם האקר מכוון לכרטיסים ישראלים, יש לו פחות קומבינציות לבדוק). נוסף לכך מנגנון ספרת ביקורת שנועדה למנוע הונאה וזיופים אולם במקרה הזה (של “הינדוס הפוך”) פועלת לטובתם משום שהיא מצמצמת עוד יותר את המספרים האפשריים שמשלימים למספר ש-4 הספרות האחרונות שלו נתונות. במאמר מוסגר, ניתן למעשה לייצר מספר כרטיס אשראי שכלל אינו קיים תוך שימוש באלגוריתמים שזמינים באינטרנט, כולל הסוד השמור מכל – והוא הלוגיקה מאחורי 3 הספרות בגב הכרטיס. אני מעריך שמי שמחפש מאד, ימצא גם את הדרך להפיק ספרות אלה בצורה לוגית.

איזה פרטים באמת נגנבו

כאן המקום לתת מידע ספציפי יותר אודות ההאקר, ששמו 0xOmar, והאתר בו פורסם הלינק להורדת פרטי כרטיסי האשראי. מדובר בקובץ מכווץ בפורמט zip אשר הועלה לשירות העלאת קבצים בשם Multiupload. השירות הסיר את הקובץ בטענה (המוצדקת כמובן) שהקובץ מפר את תקנות האתר.

זו הכתובת של הקובץ שהוסר: http://www.multiupload.com/OM1S9YLZKV

לסיכום

על אף תקפות העצות במאמר זה, אין דרך למנוע דליפת פרטי כרטיסי אשראי ולמרות זאת כל אחד מוגן כל עוד הוא בודק את דף החשבון באופן קבוע ומתריע על כל עיסקה לא מזוהה. במקרה כזה, החשבון יזוכה, וחברות האשראי נותנות אחריות מלאה על כל שימוש בלתי מורשה בכרטיס.